מלחמה ומערכת העצבים
מערכת העצבים האוטונומית
מערכת העצבים האוטונומית מחולקת לשניים:
- מערכת העצבים הסימפתטית
מערכת זו פעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת מנגנון הישרדותי, "הילחם-או-ברח" ((Fight or flight, שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. במצב כזה ישנו ניתוב של אנרגיה לשרירי השלד כדי שיהיה להם מספיק כוח להגיב בצורה פתאומית ומהירה. פעילות מערכת העיכול ומערכת החיסון מופסקות. בזמן פעילות המערכת הסימפתטית ישנם שינויים בזרימת הדם, כיווץ של כלי דם בעור, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין ועוד.
- מערכת העצבים הפארא-סימפתטית
מערכת זו פעילה בעיקר במצב של מנוחה בגוף ואחראית על מצב של שגרה. היא מווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות הלב. היא אחראית על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה.
המערכת הסימפטתית -למה זה טוב?
כדי לדרוך את מנגנון "הילחם-או-ברח!!" (fight or flight), שמאפשר לנו לפעול במהירות כדי לנוס (הפעולה המועדפת) או להילחם (אם אין ברירה).
אבל אין לנו היום דובים ונמרים
- בג'ונגל המודרני הנמרים הם בעיקר בתוך הראש שלנו – דאגות וטרדות, לחץ בעבודה, וכד'.
- הלחץ איננו אירוע עם התחלה וסוף, אלא מצב מתמשך.
- המוח שלנו לא יודע להבדיל בין נמרים אמיתיים לבין כאלה שנמצאים בראש שלנו – התגובה הפיזיולוגית היא זהה!
- כשאנו שומעים אזעקה, (מצב חירום אמיתי) מע' העצבים הסימפטתית נדרכת, אך לא תמיד מתרחשת פריקה של מתח וחזרה למצב רגיעה
- התוצאה היא שאנו חיים רוב הזמן בתוך מערכת העצבים הסימפתטית, כלומר – בלחץ (דחק, סטרס)
- לאורך זמן – הסטרס גורם למחלות.
מהו המצב הרצוי?
- חיים לגמרי ללא מתח עלולים להביא אותנו לאפטיות
במצב האופטימלי, אנחנו נעים בין 2 מערכות העצבים, נותנים לגוף זמן לנוח ולהתחדש
אז מה עושים?
- לומדים איך להתמודד עם מתח ולחץ בצורה טובה יותר-
איך לפרוק מתחים ולהפעיל את מערכת העצבים פארא-סימפתטית בצורה מודעת.